• Member Since 16th Mar, 2012
  • offline last seen Jul 6th, 2012

404AtLife


ראוי לכבוד

הנער שכב על הדשא מועדים, סנטרו שעון על ידיו. לפתע הוא מצא את עצמו מוצף במודעות מוגברת של גבעולים שמסתבכים ושורשים, יער מיקרוקוסמוס, עולם האצילות של נמלים וחיפושיות, ואפילו - אם כי הוא לא היה יודע את הפרטים אז - של חיידקים אדמה על ידי מיליארדים , בשקט באין גישר על פני כלכלת העולם מיקרו. לפתע היער מיקרו של דשא נראה להתנפח ולהיות אחד עם היקום, עם מוח של ילד מרותקים שוקל את זה. הוא פירש את החוויה במונחים דתיים, וזה הוביל אותו בסופו של דבר לכהונה. הוא הוסמך הכומר האנגליקני הפך כומר בבית הספר שלי, מורה מהם אהבתי. זה בזכות אנשי דת ליברלים הגונים כמוהו שאף אחד לא יוכל לטעון שאני נאלץ הדת לגרון.

בזמן אחר ובמקום אחר, ילד שהיה יכול להיות לי מתחת לכוכבים, מסונוור אוריון, קסיופיאה ואת הדובה הגדולה, דומעת עם מוסיקה בלתי מתקבל על הדעת בשביל החלב, משכרת בניחוחות לילה של פרחי פלומתה ופרחים חצוצרה בגן אפריקה. למה את הרגש אותו אמור היה להוביל הכומר שלי בכיוון אחד לי השני לא שאלה קלה למענה. בתגובה מעין מיסטית לטבע היקום נפוצה בקרב מדענים הרציונליסטי. אין לזה שום קשר עם אמונה טבעית. בנעוריו לפחות, הכומר שלי היה כנראה לא מודעים (וגם לא אני) של קווי הסיום של מוצא המינים - בקטע המפורסם "הסתבכו הבנק", "עם ציפורים שרים על השיחים, עם חרקים שונים מתרוצצות סביב, ואת עם תולעים זוחלות דרך האדמה הלחה ". אילו היה, הוא בוודאי זיהה עם זה, במקום הכהונה, שאולי הביאו לדעתו של דארווין שהכול "המיוצר על ידי החוקים הפועלים סביבנו":

הספורט שלנו במהלך השיעורים הייתה להסיח את הדעת אותו מן הכתוב ולקראת ערבוב סיפורים על פיקוד לוחם ואת מעטים. הוא עשה שירות המלחמה בחיל האוויר וזה היה עם היכרות, ומשהו החיבה שאני עדיין שומרים על הכנסייה של אנגליה (לפחות על פי השוואה עם התחרות), כי אני אחר כך לקרוא את השיר של ג'ון Betjeman: לכומר שלנו טייס בן השמים, חמור עכשיו הם מקוטע כנפיו, אבל עדיין התורן בנקודות גן Rect'ry למדרגות גבוהות יותר ...

לכן, ממלחמת הטבע, מרעב ומוות, אובייקט הנעלה ביותר שאנו מסוגלים להרות, כלומר, את הייצור של בעלי חיים עילאיים, ישירות הבא. יש פאר בתצוגה זו של החיים, עם כמה כוחות שלו, היה צורך במקור ויפח כמה טפסים או לתוך אחד, וכי, בעוד כוכב הלכת הזה הלך רכיבה על אופניים על פי הדין הקבוע של הכבידה, מלכתחילה כל כך פשוט אינסופי הטפסים היפים הנפלא ביותר להיות, שמתבצע, התפתח.

Deserved Respect

The boy lay prone in the grass, his chin resting on his hands. He suddenly found himself overwhelmed by a heightened awareness of the tangled stems and roots, a forest in microcosm, a transfigured world of ants and beetles and even - though he wouldn't have known the details at the time - of soil bacteria by the billions, silently and invisibly shoring up the economy of the micro-world. Suddenly the micro-forest of the turf seemed to swell and become one with the universe, and with the rapt mind of the boy contemplating it. He interpreted the experience in religious terms and it led him eventually to the priesthood. He was ordained an Anglican priest and became a chaplain at my school, a teacher of whom I was fond. It is thanks to decent liberal clergymen like him that nobody could ever claim that I had religion forced down my throat.

In another time and place, that boy could have been me under the stars, dazzled by Orion, Cassiopeia and Ursa Major, tearful with the unheard music of the Milky Way, heady with the night scents of frangipani and trumpet flowers in an African garden. Why the same emotion should have led my chaplain in one direction and me in the other is not an easy question to answer. A quasi-mystical response to nature and the universe is common among scientists and rationalists. It has no connection with supernatural belief. In his boyhood at least, my chaplain was presumably not aware (nor was I) of the closing lines of The Origin of Species - the famous "entangled bank" passage, "with birds singing on the bushes, with various insects flitting about, and with worms crawling through the damp earth". Had he been, he would certainly have identified with it and, instead of the priesthood, might have been led to Darwin's view that all was "produced by laws acting around us":

Our sport during lessons was to sidetrack him away from scripture and towards stirring tales of Fighter Command and the Few. He had done war service in the RAF and it was with familiarity, and something of the affection that I still retain for the Church of England (at least by comparison with the competition), that I later read John Betjeman's poem: Our padre is an old sky pilot, Severely now they've clipped his wings, But still the flagstaff in the Rect'ry garden Points to Higher Things ...

Thus, from the war of nature, from famine and death, the most exalted object which we are capable of conceiving, namely, the production of the higher animals, directly follows. There is grandeur in this view of life, with its several powers, having been originally breathed into a few forms or into one; and that, whilst this planet has gone cycling on according to the fixed law of gravity, from so simple a beginning endless forms most beautiful and most wonderful have been, and are being, evolved.